בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מה מעוף 
 
 רד בול לא נתן לה כנפיים   
 
רוני בר

אנשים לא שפויים במיוחד שקופצים למים לא נקיים במיוחד מהווים, כך מסתבר, אטרקציה לא קטנה. רוני בר נדחסה עם עוד אלפי אנשים בתחרות ה-Flugtag של תל אביב

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סליחה, מישהו יודע איפה כאן האגם?
 סליחה, מישהו יודע איפה כאן האגם?   
מדי כמה חודשים מנסה ישראל להיות חלק מהעולם הגדול, או לפחות מאירופה. במשך השנים ניסינו להצטרף לאירוויזיון, לזנב באריות הכדורגל של אירופה ואפילו לייצא כלניות לבורסת הפרחים באמסטרדם. כשהבנו שספורט ושירה הם לא הצד החזק שלנו, החלטנו ללכת עם הפאדיחות עד הסוף ועברנו לתחרות ה- Flugtag.

מדובר בתחרות טיסה במטוסים תוצרת בית, ללא מנוע, שנדחפים על פני רמפה הישר לתוך מי אגם. את התחרות הזו ערכה חברת Red Bull בערים שונות ברחבי העולם, והפעם צנחו המשתתפים לתוך מי אגם הירקון. כדי למנוע פלאשבקים מכביסטיים, הדגישו המארגנים שאגם הירקון לא מחובר לנחל הירקון, משרד הבריאות נתן (לבסוף) אישור והגרסא הישראלית יצאה לדרך.

לאירוע הגיעו 150,000 (!) אנשים, ונראה כי זה הרבה יותר ממה שציפו לו המארגנים. אז נכון, על פקקי התנועה, שגימדו אפילו את אלו של "טעם העיר", הם לא יכולים לשלוט. אבל גם אחרי שעמדת שעה בתורים לכניסה לחניון או אחרי שהתייאשת והחנת את המכונית על איזה עץ והמשכת ברגל - רק אז נתקלת בפקקים הנוראים באמת: התור בשערים. האירוע היה מתוחם ומאובטח, אך מערך האבטחה בשערים לא היה ערוך לספוג כמות כזו של אנשים. כתוצאה, התפתל תור ארוך, ויש לציין גם מסודר, בכניסה. התקהלות זו העלתה גם סימני שאלה: הרי אם מחבל החליט לפוצץ את עצמו ועוד כמה אנשים, הוא לא יעמוד בתור בנימוס ויחכה להכנס פנימה, אלא יבצע את זממו בין עשרות האנשים המחכים בכניסה, דבר המבטל לחלוטין את הנחיצות של המאבטחים בכניסה.
 
גם בתוך המתחם הצפיפות היתה מורגשת ולא כולם הצליחו לפלס את דרכם למדרונות המשקיפים על האגם. רוב האנשים הסתפקו בהצצה מעבר לכתפיהם של אלו שהגיעו מוקדם יותר, או פשוט הסתכלו במסכי הענק, שגם סביבם היתה התקהלות לא קטנה.
 

אז מה יכולתם לראות שם?

לא נורא, זה לא אסון, זה סופו של אווירון
 לא נורא, זה לא אסון, זה סופו של אווירון   
כשהמטרה המוצהרת היא יותר להתרסק מאשר לעוף, 33 המשתתפים שמו דגש יותר על עיצוב ופחות על אווירודינמיות. היו שם צוותים עם שמות כמו "החרצית הקטלנית", "פרנקלין הצב המעופף", "השגחה עליונה" או "פלאפל", וכלי תעופה ("מטוסים" היא מילה גדולה מדי), שנראו כמו צריח של טירה, חסידה, שפירית וחרדי מזוקן. הצוותים השקיעו לעיתים ימים של עבודה וחודשים של תכנון, כל זאת בשביל הנאה קצרה שנגמרה שניות ספורות אחר כך בתוך האגם.
 
 
אתה יודע ואת יודעת במים של הירקון עדיף לא לגעת
 אתה יודע ואת יודעת במים של הירקון עדיף לא לגעת   
המארגנים מצידם, לקחו את העסק דווקא מאוד ברצינות והביאו לצוות השופטים את מפקד חיל האוויר לשעבר איתן בן אליהו, האדריכל אילן פיבקו, קפטן נבחרת ישראל בכדורסל יואב ספר, וכמובן את השניים שככל הנראה מתפקדים כקמיעות של אירועים מסוג זה: עודד מנשה ועינת ארליך. המשתתפים דורגו ע"פ המרחק שהצליחו לעבור, היצירתיות של הכלי וההופעה שנתנה הקבוצה לפני ההמראה.

הופעת החימום שנתנה כל קבוצה היתה מהגורמים שהפריעו לזרימה השוטפת של האירוע. היא היתה לא קשורה ובד"כ די מגוכחת, ובכלל, המרווחים בין קבוצה אחת לשניה היו פשוט ארוכים מדי וגרמו לקהל להתייבש בשמש ולאבד עניין. יורם ארבל, שהנחה את התחרות, הסביר שמחכים כדי לתת לבוץ של האגם לשקוע, מה שלא מבשר טובות בנוגע לאיכות המים ולבריאות הקופצים (תרשו לי רק להוסיף שגם אישור משר הבריאות בכבודו ובעצמו לא היה משכנע אותי לקפוץ למים לאחר ההסבר הנ"ל).
 
אולי בגלל התורים והפקקים, אולי בגלל זמן ההמתנה בין קבוצה לקבוצה ,אולי בגלל השמש הקיצית (לא אמור להיות עכשיו סתיו?), הקהל לא נראה ממש מתעניין, ומחיאות הכפיים לאחר כל קפיצה היו ספורות והגיעו ככל הנראה ממכריהם של אנשי הצוות. כנראה שבאירופה, עם 20 מעלות ובלי בדיקות בטחוניות, זה נראה אחרת.

אם בכל זאת מעניין אתכם לדעת מי זכה, נספר לכם שקבוצת "הדרקון מהירקון" מקיבוץ נירים הפליאה להופיע ולקחה את כל הקופה. הפרס, אם תהיתם, הוא קורס טיסה (ונקווה שאת המטוס האמיתי הם יזכו להעיף ליותר מעשרה מטרים וחצי). למקומות השני והשלישי הגיעו "תומאס הקטר" ו"בליסטרבול" ונציין גם את Brezoontash שדאה למרחק של 23 מטרים ולמרות זאת חזר הביתה בידים ריקות.

ובנוגע לשייכות שלנו אל שאר העולם - בחזרה לשולחן השרטוט.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by