בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
המקור 
שכונות רפאים - איך הגענו למצב הזה? 

שכונות רפאים - איך הגענו למצב הזה?

 
המקור |
 

בישראל צצו בשנים האחרונות יותר ויותר שכונות רפאים. לא זאת ועוד אלא שהן קמות בקרקעות הכי טובות במדינה – מול העיר העתיקה וליד הים בתל אביב. הן גם מתוכננות שרק עשירים תושבי חוץ יוכלו לגור שם. בפועל, הן הופכות למקומות שוממים רוב השנה. מי תכנן את הפרויקטים הללו? מי ידע מי יתגורר שם ובכלל - מי גר שם?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

התריסים מוגפים, האנשים היחידים העוברים בשבילים הם אנשי אבטחה והישראלים כמעט שלא יכולים לקנות שם דירות - אלו הן שכונות הרפאים שקמו ברחבי הארץ. מדובר בעשרות אלפי דירות בבעלות תושבי חוץ שעומדות ריקות מרבית השנה. הן אושרו בחוק אך איך הגענו למצב הזה? האם מישהו נתן את הדעת לתופעה הזאת?

 

דירות הרפאים עלו לכותרות בקיץ האחרון, במסגרת המחאה החברתית. הן מהוות סמל לניתוק שבין מצוקת הדיור לבין בעלי הממון. לפי נתוני חברת החשמל, ברחבי הארץ יש 46,000 דירות ריקות. מנתונים שאספה הרשות לפיתוח ירושלים עולה כי רק בירושלים עומדת כ-9,000 דירות, רובן באזורים המבוקשים ביותר בלב העיר. בתל אביב כ-4,500 דירות ריקות, רובן קרוב לים ומקצתן במגדלי היוקרה. חלק מהדירות הן בבניינים מאוכלסים וזאת אי אפשר לתכנן אך דירות רבות אחרות נבנו בפרויקטי יוקרה סגורים ומתוחמים. בהן ניתן לבדוק את התהליכים והאישורים שהובילו למצב הקיים.

 

כך לדוגמה בשכונת ממילא בפרויקט "קינג דיויד רזידנס" מול מלון המלך דוד בירושלים. נציגי הפרויקטים מודים שבמקום מתגוררים אנשים מכל העולם כשנציגי הבניינים אומרים שהם באים בעיקר בקיץ, בראש השנה ובפסח.

  

בממילא, לדוגמה אף אחד לא שאל את השאלות מי יגור שם והאם בכלל יגורו. ועדות הבנייה הן אלה שאמונות על התכנון ואמורות לשמור על האינטרס הציבורי, שכיום ידוע שהוא שכונות מאוכלסות. "ידעתי שישראלים לא יגורו פה", אמר אלפרד אקירוב היזם ביולי 2011. יש לציין שאישורי הבנייה ניתנו עוד לפני הצטרפותו לפרויקט.

 

אורי שטרית, מהנדס העיר ירושלים לשעבר אמר על הפרויקטים הללו: "זה לא היה אישיו, הנושא בכלל לא נידון. ידענו שיש פרויקטים שמאוכלסים רובם או חלקם בתושבי חוץ. זה לא היה סוד", אבל לדבריו העיסוק בנושא כעת הוא "פופוליזם בהתגלמותו".

 

אדריכלית במחלקת תכנון עיר בעיריית ירושלים, ליבנה אנגלהרט: "דירות גדולות בירושלים - ברור שזה נורא יקר. העירייה מרוויחה מכל מטר מרובע שנבנה ויש לה עניין שדברים ייבנו ושאפילו תהיה אוכלוסייה עשירה. אנחנו במחלקת תכנון וועדות התכנון לא גוף כלכלי שיכול או אולי רוצה לנווט למי למכור מה".

 

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ניסה להילחם בתופעה ואף שלח מכתבים לבעלי הדירות בבקשה שישכירו אותן: "יהודים שרוכשים דירה בירושלים מגיעים יותר לעיר, הם תורמים לעיר, הם מקימים עסקים בעיר. יש לזה יתרונות. החיסרון הבולט שצריך להתמודד איתו זו העובדה שהן נשארות ריקות במהלך השנה". עם זאת, ברקת מודה שהוא נכשל בניסיון שלו וכעת מנסה להילחם בדרך אחרת - כיסם של הרוכשים ומנסה להטיל עליהם ארנונה גדולה יותר.

 

בסופו של דבר, היזמים בפרויקטים מרוויחים כי הם מכרו דירות בכסף רב, המדינה מרוויחה גם היא בדמי ההשבחה וארנונה גבוהה והציבור מרוויח בטווח הקצר כי הכסף הולך לבניית תשתיות. אך בטווח הארוך יוצאות דירות מהשוק והציבור מחויב להתרחק ממרכזי הערים ומאזורי הביקוש.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by