בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בארץ 
סנקציות לחוד ומציאות לחוד: הסחר עם איראן מעולם לא הופסק 

סנקציות לחוד ומציאות לחוד: הסחר עם איראן מעולם לא הופסק

 
בארץ |
 

על הנייר המערב מאד קשוח מול איראן. במסגרת המאמץ לעצור את פרויקט הגרעין יש רשימה הולכת ומתארכת של גופים, אישים ומוצרים שאסורים לסחר. למרות זאת, חברות במערב ממשיכות בסחר עם גופי משטר איראנים ומעבירות לציוד שעשוי לשמש גם לפרויקט הגרעין

 
 
 
 
 
 
 
 
 

(38:16 דקות)

 
 

סנקציות לחוד ומציאות לחוד: מול המצלמות ובאירועים הרשמיים הצהרות מנהיגי המערב נשמעות חריפות חד משמעיות ומאיימות בכל הנוגע לסנקציות על איראן. אלא שמאחורי הקלעים, תחקיר המקור שנערך במשך שנה, מגלה מציאות שונה למדי.

 

העולם המערבי נלחם באיום כבר שנים והסנקציות הולכות ותופחות. אבל האם יכול להיות שחלק מהסנקציות נשארות רק על הנייר? התחקיר גילה כי מסר חברות גרמניות ממשיכות לסחור בדרכים שונות ומשונות עם גורמים איראנים, רובם גופים הנמצאים באופן ישיר תחת שליטת המשטר.

  

כשהחל משטר הסנקציות הוא היה מכוון כמעט אך ורק לתחום הגרעין והטילים. עם השנים התרחב גם לתחומי הפיננסים, התובלה הימית והאנרגיה. "הצעדים הללו, הטלת סנקציות על שדה הגז המרכזי של איראן, הם פגיעה בכלכלה האיראנית ובמיוחד בסקטור שהוא בידי המשטר" אומר דוקטור עמנואל אוטולונגי, מומחה לסנקציות על איראן.

 

חלק גדול מהפרויקט בשדה הגז בסאות' פארס ניהלה חברה גרמנית שהחליטה לעזוב בעקבות הסנקציות. ב-2010 קפצה על השלל חברה גרמנית אחרת "הנזה גרופ", שגלגלה בעסקאות הללו יותר מ-150 מיליןו אירו. "הנזה" תיווכה בין יצרנים גרמנים לפרויקט האיראני.

 

אחת היצרינם הגרמנים היא חברת סמסון שסגרה עם האיראנים עסקה על 28 מיליון אירו. השסתומים שסמסון מספקת מיועדים לגז, אבל יכולים לשמש גם ואולי בעיקר, לפרויקט הגרעין האיראני. סמסון החלה במגעים עם חברת "ספניר" הנשלטת על ידי משמרות המהפכה. בשלב מסוים הוכנסה "ספניר" לרשימת החברות האוסורות בסנקציות. האיראנים לא התבלבלו, שינו את שם החברה והעסקים המשיכו כרגיל.

 
 

תגובות

תגובת חברת הנזה: כל העסקאות שלנו היו ועודן תואמות בכל זמן לכל החוקים והתקנות. הנזה מעולם לא סחרה עם חברות המוזכרות ברשימת הסנקציות.

 

תגובת חברת דראגר: ידוע לנו שהנזה משתפת פעולה עם החברה הרוכשת פטרוקיש בפרויקטים המשותפים שלנו, משום כך בחנו את החברה ואת הסגל שלה לעומק. לחברת דראגר אין כל יחסים חוזיים מול פטרוקיש. ברגע שהגורמים המפקחים על הייצוא בגרמניה יעניקו את רישיון הייצוא, אנו מניחים שאין הפרה של החוקים וההנחיות הנוכחיים. לגבי הארועים ב2008 - ישנה פסיקת בית משפט הקובעת שלא הפרנו שום חוק.

 

תגובת חברת מינימקס: מרגע שנודע לנו כי חברת "ספניר" הוכנסה לרשימות השחורות ב2010, כל העיסקה בוטלה. זמן מה לאחר מכן קבוצת הנזה נכנסה מול חברת פטרוקיש. בשלב הזה לא היינו מודעים לכך שייתכן שפטרוקיש התפצלה מספניר. מרגע שהתעורר אצלנו חשש כזה, החלטנו לוותר על העיסקה, כך ששום עסקה עם חברה הנמצאת ברשימה השחורה לא הגיעה לכדי מימוש.

 

תגובת רודה שוורץ: כל יצוא שביצענו היה בהתאמה למצב החוקי בשעת העסקה וכמובן בהתאמה למיגבלות ייצוא. באמצע 2006 הפסקנו משלוח מוצרים לאיראן שחסו תחת מיגבלות ייצוא ומאפריל 2010 ועד לעת הזו רודה שוורץ הפסיקה כל משלוח שהוא לאיראן - כולל מוצרים שאינם נתונים למיגבלות ייצוא.

 

תגובת באפ"א, הרשות הגרמנית לפיקוח: הרשות מעניקה היתרים רק כאשר עסקת הייצוא אינה מפרה הוראות בנושא האמברגו. הרשות לא יכולה להתייחס לעסקאות יצוא ספציפיות ולהליכי הבקשות הקשורים בהן.

 

תגובת משרד האוצר: הצעת החוק עברה קריאה ראשונה ונדונה כעת בועדות הכנסת. בנוסף, בוצעו מספר פעילויות חשובות בהקשר הסנקציות על איראן ובראשן פרסום "צו המסחר עם אויב (התשע"א 2011)" - ובו רשימת יישויות זרות המעורבות בתכניות ובפעילויות הגרעין ותכנית הטילים הבליסטיים האיראנית. חוק זה אוסר כל קשר כלכלי עם יישויות אלה.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by